כיכ. כיכר צינה דיזנגוף

הצלחת המגעים עודדה את הצדדים ואת אנשי האו"ם להמשיך בשיחות ולנסות להרחיב את תחולתו של ההסכם משם המשיך הקו מזרחה כשהוא מקיף את קיבוץ וחוצץ בינו לבין הכפר הערבי , ומשם פנה צפונה לאורך הגבול המזרחי של השכונות ו
יש הטוענים כי היא תרמה לירידת קרנו של רחוב דיזנגוף, אך מנגד יש הטוענים כי ירידה זו נגרמה בשל פתיחת קניון בקרבת הכיכר השטח בין שני הקווים, יחד עם עובי העפרונות בהם שרטטו השניים את הקווים על המפה, קבע לאורך הקו

הקו העירוני

הכיכר המוגבהת כמעט הכפילה את השטח שעומד לרשות הציבור, אך שטחי הגינון והנוי שבה קטנו.

הקו העירוני
בריכת הסולטאן הייתה שטח הפקר, שגבל בבתי ו
הקו העירוני
כיום מקובל להתייחס אליו במושג "", אף על פי שחצייתו אינה מורגשת בהיעדר הגדרות
כיכר צינה דיזנגוף
התכנון היה על פי קריטריונים של , שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו
רק ב- סללו ירדן וישראל במשותף כביש המכונה "", שחיבר את ירושלים המערבית להר ציון, לכבוד עקרונות התכנון כללו: בתים דומים בחזותם, בעלי מרפסות מתעגלות, כמו משלימות בתמונת ראי את הכיכר עצמה, למרפסות מעקות וסינרים עליונים פתרון לאוורור וליציאת האוויר החם הלכוד ברום המרפסת
נשקה לקו העירוני מצידו המזרחי, ונותרה בשליטה ירדנית הקו העירוני חצה את ירושלים במשך 19 שנה, עד ל ביוני

הקו העירוני

ואולם המילים שונו על מנת שילדים מכל רחבי הארץ יוכלו להזדהות עימן.

18
כיכר צינה דיזנגוף
באזור זה גם נקבע מעבר הגבול , שאיפשר מעבר בין שני חלקי העיר וקשר ישראלי עם מובלעת הר הצופים
הקו העירוני
תוכנית אחרת שהוצעה היא שדרוג הכיכר המוגבהת
כיכר צינה דיזנגוף
ב-1999 נבנו בשטח שבין שני צידי הקו, שלושה בתי מלון חדשים ובהם
מערב העיר, וכן על בצפון-מזרח העיר היו בתחום הישראלי באזור זה נחצה , שחלקו המרכזי והמערבי היו בשטח ישראל, ואילו חלקו המזרחי נותר בשטח ממלכת
הכיכר הפכה מיד לאחר חנוכתה למוקד עירוני מרכזי, וכן נערכו בה אירועים רבים, בהם חגיגות , ואירועי בשני צדי הקטע המוגבה נבנו רחבות במפלס הקרקע

הקו העירוני

במרץ 1959 נפתחה בכיכר חנות כל-בו של.

30
כיכר צינה דיזנגוף
הקו עבר בצמוד לחומה הצפונית של העיר העתיקה ו לעבר אזור הקטע הקרוי כיום רחוב הצנחנים , ומשם נטה שוב צפונה דרך בתי שכונת , לאורך התוואי הידוע כיום כ"דרך " ו""
כיכר צינה דיזנגוף
בתכנון החדש הוגבהה הכיכר ונבנתה מחדש מעל רחוב דיזנגוף, שעובר ללא פיתולים מתחתיה, ונוצר בה רצף תנועה להולכי רגל ללא חציית כבישים
הקו העירוני
מעגל התנועה היה בקוטר של כ-66 מטרים, ובמרכזו נבנתה בריכת נוי ומזרקה, וסביבה רצועות היקפיות של דשא, שבילים, ערוגות פרחים ועצים